אברהם ובתיה אגסי

אברהם אגסי (בירנבוים) נולד בלודג' פולין באוקטובר 1906, בן בכור למלכה ויצחק בירנבוים, משפחת סוחרים מהמעד הבינוני. סבו, משה -אליהו בירנבוים, היה רב ומנהיג ציוני- דתי דגול וממייסדי תנועת "המזרחי" בפולין, אך בבית הוריו נשבו רוחות חילוניים- אוניברסליים. הוא למד מגיל 6 בבית ספר כללי, אך נאלץ להפסיק את לימודיו בשל "המלחמה הגדולה" ותחת זאת למד נגינה על כינור, לאחר שהוריו זיהו את כשרונו המוזיקלי.

בהשפעת "הצהרת בלפור" הצטרף לתנועת הנוער הציוניות "הצופים" ו"השומר הצעיר" ואח"כ הצטרף עם חבריו לתנועה ל"סטודיו הדרמטי העברי" בניהולה של מרים ברנשטיין כהן, בו למדו תיאטרון. חברי ה"סטודיו" התארגנו כקבוצת עליה למטרת קידום התרבות והאמנות, עברו הכשרה קצרה בביאליסטוק ועלו ארצה והגיעו לרמת הכובש ב1935. בהגיעם הוברר להם שיצטרכו לזנוח את הרעיון של הסטודיו ולהתחלק עם חברי המקום בעול העבודה הפיזית והשמירה וכך את ראשית דרכו ברמה עשה אברהם בעבודה בכרם ועם פרוץ המאורעות ב1936 הצטרף ל"הגנה" כנוטר (גפיר) והשתתף בסיורים ושמירה על המשק. ב1943 היה בין מקימי ענף הבננות ובראשית שנות החמישים נתבקש ע"י גוברמן, מנהל ביה"ס, לקבל עליו את הוראת המוזיקה. הוא עיצב את החינוך המוסיקלי של דור הבנים והיה בין מעצבי החגים, במשך קרוב לעשרים וחמש שנה. את גולת הכותרת של פעילותו ראה בעיצוב סדר פסח בנוסח יגור/ יהודה שרת ונגע במספר רב של תחומים: הוראת מוסיקה ושירה; הדרכה ולימוד כלי נגינה (חלילית, כינור, מנדולינה וגיטרה); ניצוח על מקהלות ותזמורות של ילדים ומבוגרים בטקסים, חגים וכנסי מקהלות וכו'; מחקרים בנושאי הזמר העברי, מוסיקולוגיה וחינוך מוסיקלי; הפקת תערוכת ציורים של כלי נגינה עתיקים מתקופת המקרא וכלי מוזיקה אותנטיים מהמזרח הרחוק, בשיתוף עם חברו הצייר יצחק כנפו. עם פרישתו מבית הספר עבד בכריכת ספרים. נפטר ב15.01.1991 והוא בן 84.

בפברואר 2004 נערך ברמת הכובש ערב הוקרה לפועלו המוזיקלי שנקרא "בוא שלום ולך למדבר", בהשתתפות חניכיו לדורותיהם.

בתיה אגסי (צסלר) נולדה ב1914 בעיירה קלצק (כיום בלורוסיה), בת זקונים לציפורה וזאב צסלר. פרנסתו של אביה הייתה בעשיית גבינה ועקב כך גרה המשפחה בחצר הפריץ הפולני. בגיל 11 התייתמה מהוריה, קודם אימה ואח"כ אביה, כשאת הבית ממשיכה לנהל אחותה הגדולה. למדה תחילה בבית ספר דתי לנערות "בית יעקב" שם זכתה ל"מטען ניכר של תורה, דעת ומידות טובות", אך נעדרה ממנה ה"רוח העברית והלאומיות". לכן המשיכה לבית הספר "תרבות" שטיפח בצד הערכים האנושיים אוניברסליים את התרבות העברית והערכים הציוניים. בשנת 1933, הצטרפה לתנועת "החלוץ הצעיר", יצאה להכשרה ב"גרוכוב", עלתה ארצה ב1934 והופנתה תחילה לקיבוץ "הכובש" בעיצומה של המלחמה על העבודה העברית ואח"כ עברה לרמה. בשנים הראשונות עבדה בפרדסים, בלול, במטבח אך את רוב שנותייה ברמה, במשך קרוב ל45 שנה עשתה בטיפול וליווי תינוקות וילדים בגיל הרך והדרכת דור מטפלות חדש, ביחד עם חברותיה אסתר יצחקי, יפה גלר ורחל ברמן. באמצע שנות השישים גייסה לסייע וללוות את בית התינוקות הראשון בקיבוץ השכן והמתחדש אייל ותרמה שם מהידע והניסיון שלה במשך קרוב לשנתיים.

יחד עם עבודתה טיפחה את ביתה ומשפחתה, בניה ונכדיה, היתה אופה ובשלנית ומארחת למופת.

נפטרה בכ"ח תשרי תשנ"ט, 09.09.1999 (יום לפני ראש השנה) והיא בת 85.

לידיעתך

עדכון שנה

עם שליחת הטופס, נשלח מייל לחברך עם קישור לתוכן

יצירת קשר

ניתן לשלוח בקשות, הערות או שאלות. אנו נשמח לענות לכם בהקדם

מה תרצו להוסיף?